בימ"ש העליון: צו הורות פסיקתי הוא צו מכונן ולא צו הצהרתי

בנות זוג עתרו לבית המשפט העליון על קביעת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 28901-03-17 ברוב דעות כי צו הורות פסיקתי הוא צו מכונן ולא הצהרתי.

צו הורות פסיקתי מכונן משמעותו שהוא מכונן את קשרי ההורות.

המדובר בבנות זוג שהחליטו להרחיב את התא המשפחתי באמצעות הפריה מתורם זרע אנונימי, כאשר אחת מהן הרתה מתרומת הזרע ובבית החולים, לאחר הלידה, נרשמה כאמה של הקטינה. כחמישה וחצי חודשים לאחר הלידה פנו בנות הזוג לבימ"ש משפחה בחיפה להליך של מתן צו הורות פסיקתי לפיה בת הזוג שאינה אם גנטית תירשם כאמה של הקטינה.

היועמ"ש לא התנגד למתן צו ההורות לבנות הזוג, אך ביקש לקבוע כי מדובר בצו הורות פסיקתי מכונן ולא הצהרתי, ועל כל תחולתו תהיה ממועד מתן הצו ולא יחול רטרואקטיבית מיום לידת הקטינה. לציין, כי אף בית המשפט המחוזי בעמ"ש 60269-01-17 קבע כי צו הורות פסיקתי הוא צו מכונן.

במקרה זה, קבע בימ"ש משפחה כי מדובר בצו הורות פסיקתי ולא מכונן, וכי טובת הקטינה שהצו יינתן מיום הלידה כדי שיווצר רצף של זכויות וחובות כלפי הקטינה.

על החלטה זו של בית המשפט ערער היועמ"ש לבית המשפט המחוזי וביקש לקבוע כי צו ההורות הפסיקתי הוא מכונן ולא הצהרתי. בית המשפט המחוזי, כאמור, קבע ברוב דעות כי מדובר בצו מכונן, ועל קביעה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון מקבל את עמדת היועמ"ש וקובע כי צו הורות פסיקתי הוא צו מכונן.

עוד קובע בימ"ש עליון כי אין בקביעה שצו הורות הוא צו מכונן כדי למנוע את התחולה שלו רטרואקטיבית של הצו בנסיבות מתאימות. כמו כן, כי כינון יחסי הורות אינו ענין להסכמה בין בני אדם, אלא מותנה בצו שיפוטי ובמנגנוני פיקוח ובקרה שנועדו להבטיח הגנה על זכויות כל המעורבים בעיקר על זכויות הילוד. הכרה בהורות של הורה לא גנטי היא ענין רציני מדי מכדי להותירו אך להסכמת הצדדים.

בע"מ 4880/18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה