בג"ץ: בגידה לא משפיעה על חלוקת רכוש בהליך גירושין ולא על הקדמת מועד הקרע

בגידת בן זוג לא מקדימה מועד קרע ולא משפיעה על חלוקת הנכסים שנצברו על ידי בני הזוג בהליך גירושין, כך קבע בג"ץ אתמול (9.11.2022).

איש הגיש ערעור לבג"ץ על החלטת בית הדין הרבני הגדול, לאחר החלטת בית הדין כי מועד הקרע לא יוקדם משנת 2019 מועד הפרידה למועד מוקדם יותר – שנת 2016 – המועד בו החלה האישה לנהל קשר אינטימי מחוץ לנישואין.

האיש הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי וכרך אליה את תביעת הרכוש וביקש מבית הדין להקדים את מועד הקרע בין הצדדים למועד מוקדם יותר מיום הפרידה, וזאת מהסיבה שהאישה החלה לקיים קשר אינטימי עם אדם אחר והסתירה זאת ממנו. לטענת האיש, אם האישה לא היתה מטעה אותו באופן אקטיבי הוא היה מפרק את השותפות עמה.

בית הדין הרבני האזורי לא קבע את מועד הקרע ליום הפרידה בשנת 2019, ודחה את הבקשה של האיש להקדים את מועד הקרע. בית הדין קבע, כי התנהגות האישה – קיום יחסי אישות עם גבר זר בעודה נשואה – מפרה את האמון שנתן בה האיש, וזו התנהגות מכוערת – אבל לצורך קביעת מועד קרע יש לבחון מתי התרחש שבר שלא ניתן לאיחוי ביחסיהם.

ביה"ד הבהיר, כי האיש אומנם חשד באישה כי היא מנהלת קשר מחוץ לנישואים, אולם בחר במודע להמשיך את חיי הנישואין ולנהל עמה מערכת כלכלית משותפת ומלאה, כולל חשבון בנק משותף. בנוסף, ציין בית הדין כי האיש הודה כי גם לאחר שנודע לו בוודאות על הקשר האינטימי של האישה הוא לא מיהר לפרק את היחסים ולהפריד את התנהלותם הכלכלית. משכך ביה"ד קבע, כי אין טעם בניהול הליך הוכחות בשאלת מועד תחילת בגידת האישה.

האיש ערער לבית הדין הרבני הגדול, אולם בית הדין הרבני הגדול קבע כי גם כשצד אחד בוגד בצד השני, הבגידה לא מייצרת הפרדה רכושית, אלא השיתוף נמשך כל עוד בני הזוג לא הפרידו את עצמם זה מזה בצורה בלתי חוזרת, ומועד הקרע ייקבע רק במועד שבו הצדדים הגיעו לנקודת אל-חזור.

האיש עתר לבג"ץ להקדים את מועד הקרע לשנת 2016, כשטענתו העיקרית היא שהאישה פעלה באופן אקטיבי להטעות אותו וליצור אצלו מצג שווא כאילו יחסיהם תקינים, וכי יש להחיל את דיני החוזים הכללים על מערכת הנישואין.

בג"ץ קבע כי קביעת בית הדין הרבני האזורי והגדול פסקו כפי שבית המשפט היה פוסק, כי בגידה לא משפיעה על חלוקת הרכוש בהליך גירושין, בגידה לא מקדימה את מועד הקרע מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון, וכל עוד בני הזוג המשיכו לנהל חיים כלכליים ומשק בית משותף הבגידה לא מצדיקה סטייה מהסדר איזון משאבים שיוויוני על פי חוק יחסי ממון. משכך, קבע בג"ץ, אין להתערב בפסיקת בתי הדין הרבניים.

עוד הוסיף בג"ץ כי החלת עילת ההטעיה על הסדר איזון המשאבים תהיה אך ורק בנסיבות חריגות וקיצוניות. בכל מקרה, הסתרת בגידה היא לא נסיבות חריגות וקיצוניות שמצדיקות חלוקה לא שיוויונית של הנכסים שצברו בני הזוג במהלך החיים המשותפים.

בג"ץ 6897/22 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה