למה דחה בימ"ש בקשה לסעד דחוף למזונות זמניים לקטינות?

בהחלטה חשובה שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, על ידי כב' השופט, סגן הנשיאה, יהורם שקד, נבחן נושא בקשה לסעד דחוף למזונות זמניים לקטינות. ההחלטה מציגה את האיזון העדין בין זכותם של צדדים לפנות לערכאות משפטיות לבין הצורך בקידום משא ומתן משפחתי. השאלה שעמדה בפני בית המשפט היתה: האם יש לפסוק מזונות זמניים לקטינות במסגרת בקשה לסעד דחוף?

במקרה זה, האם פנתה בבקשה לסעד דחוף (י"ס 47508-10-24) לפסיקת מזונות זמניים עבור שתי בנותיה הקטינות. לטענתה, האב סגר את מקורות המימון המשותפים והשאיר אותה ואת הבנות במצב כלכלי קשה.

האב, מצדו, טען שהצדדים ניהלו משא ומתן מתקדם, וכי הוא הציע לשלם במהלך המשא ומתן 3,000 ש"ח לחודש בתוספת מחצית מהוצאות רפואיות וחינוכיות, אך האם סירבה להצעתו. נציין כבר כעת כי בית המשפט דחה את בקשת האם לפסיקת מזונות זמניים בבקשה לסעד דחוף. אך מדוע דחה בית המשפט את בקשתה זו?  

לפי החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה:

• בקשה לסעד דחוף במזונות זמניים תידון רק במקרים חריגים, כאשר ההמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

• 
  

• על המבקש להוכיח את דחיפות הבקשה ולהציג אסמכתאות מתאימות.

מדוע נדחתה הבקשה לסעד דחוף למזונות הקטינות?

1. אי-עמידה בדרישות התקנות

בית המשפט קבע שהבקשה לא נערכה לפי התקנות – היא הייתה עמוסה בפרטים לא רלוונטיים ולא הוכח בה נזק של ממש.

2. קיומו של משא ומתן מתקדם

כב' השופט שקד ציין כי הצדדים ניהלו משא ומתן רציני, וכי פסיקת מזונות זמניים בשלב זה עלולה לסכל את המשא ומתן וליצור מחלוקות חדשות.

3. מצב כלכלי שאינו דחוף

לאור מגורי האם בדירת הוריה והכנסותיה האישיות, נקבע כי המתנה לישיבת המהו"ת הראשונה לא תגרום לה או לבנותיה נזק ממשי.

4. הצעת האב

האב הציע לשלם במהלך המשא ומתן סכום של 3,000 ש"ח לחודש ולשאת במחצית מהוצאות הבנות לאותה עת, אולם האם סירבה למסור לו את פרטי חשבון הבנק שלה לצורך ביצוע הפקדת הסכום. הצעה זו הובילה את בית המשפט למסקנה שניתן להסתמך על הצעת האב בתקופת המשא ומתן.

החלטת בית המשפט בבקשה לסעד דחוף

בנסיבות המקרה, כב' השופט שקד דחה את הבקשה של האם, וקרא לצדדים להמשיך במשא ומתן בתום לב.

השופט שקד קבע, כי "לא התרשמתי כי ראוי לברר בקשה זו ודווקא משום שניכר שהצדדים קיימו מו"מ, ראוי לאפשר להם להמשיכו מהמקום בו הפסיק. לחלוטין לא יהא זה מופרך לסבור כי בעת הזו דווקא פסיקת מזונות עלולה לסכל אפשרות להמשך מו"מ, שכן במקומותינו אין זה נדיר כלל ועיקר כי צד כלשהו "מתאהב" בהחלטה למזונות זמניים ולא בנקל ניתן לעקור אהבה זו מליבו."

מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה?

1. חשיבות המשא ומתן

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נותן עדיפות להליכים מחוץ לכתלי בית המשפט כגון משא ומתן על פני פנייה לערכאות. במקרים רבים, פתרון באמצעות גישור או פגישות מהו"ת יכול לחסוך זמן וכסף. 

כב' השופט שקד, קבע כי "שימת לב כי ייחודם וייעודם של החוק והתקנות הנ"ל הם בהעברת מרכז הכובד בעת סכסוך בין בני זוג, מבית המשפט לשולחן המו"מ בחסות יחידת הסיוע. המחוקק היה ער לחלוטין לזכות החוקתית שבפנייה לערכאות לשם קבלת סעד ואולם מצא לערוך איזונים בין זכות זו לבין תכלית החוק והתקנות המבכרת את שולחן המו"מ על פני אולם בית המשפט. במסגרת איזונים אלו, נקבע - כברירת המחדל - כי ההליך יתנהל בשולחן המו"מ ואולם, ככל שתתעורר דחיפות במתן סעד בטרם ישיבת המהו"ת הראשונה, ניתן יהיה לעתור לכך בפני בית המשפט...".

2. הצורך להוכיח דחיפות

בקשה לסעד דחוף דורשת הוכחות חותכות לנזק של ממש לצדדים או לילדיהם. ללא הוכחות אלו, הבקשה עלולה להידחות או להמחק.

3. גמישות משפטית

בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה באופן פרטני, כל מקרה לגופו, כולל מצבם הכלכלי של הצדדים והפתרונות שהוצעו.

לסיכום, מקרה זה מדגיש את הצורך לפנות לבית המשפט בתום לב ובידיים נקיות, ולא פחות חשוב - בתכנון אסטרטגי נכון בעת פנייה לבית המשפט. אם אתם שוקלים להגיש בקשה למזונות זמניים, חשוב להקפיד על עריכת הבקשה בהתאם לדרישות החוק ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה.

בית המשפט דחה בקשה לסעד דחוף במזונות הקטינות