מזונות ילדים בישראל: חיוב מזונות והשלכות פסיקת בג"ץ החדשה

או למה חשוב להבין את נושא מזונות הילדים?

כאשר הורים נפרדים, אחת השאלות המהותיות ביותר שעולה היא כיצד נקבעים מזונות ילדים? האם האב מחויב לשלם בכל מצב? איך מחליטים על גובה המזונות? והיכן ניתן להגיש תביעה – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה? בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בפסיקת בתי המשפט, ובעיקר בעקבות פסק דין חדש של בג"ץ שקובע כי מזונות ילדים יידונו אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני. במאמר זה נסביר כיצד נקבעים מזונות ילדים בישראל, מהן הזכויות של ההורים והילדים, מהם הקריטריונים המשפיעים על גובה התשלום, וכיצד החלטת בג"ץ משנה את כללי המשחק בתחום זה.

מזונות ילדים הם אחד הנושאים המרכזיים והמורכבים ביותר בתחום דיני המשפחה. מדובר בתשלומים שהורה מחויב להעביר לילדיו לאחר פרידה או גירושין, על מנת להבטיח את רווחתם הכלכלית. מזונות הילדים כוללים כיסוי עבור צרכים בסיסיים כגון מזון, ביגוד והנעלה, חינוך, בריאות ודיור. עם השנים, נושא המזונות עבר שינויים רבים בפסיקות בתי המשפט, וכיום הוא מוסדר הן לפי הדין הדתי והן לפי הדין האזרחי.

במאמר זה נבחן את העקרונות הבסיסיים של חובת המזונות, נסקור את הגורמים המשפיעים על חישובם ונעמוד על השינוי המשפטי המשמעותי בעקבות פסק דינו החדש של בג"ץ, הקובע כי מזונות ילדים ידונו אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני.

הבסיס החוקי לחיוב במזונות ילדים

מזונות ילדים עד גיל 6

בהתאם לדין העברי, חובת תשלום מזונות ילדים עד גיל 6 חלה באופן מוחלט על האב, ללא תלות בהכנסתו או ביכולת הכלכלית של האם. פסיקות קודמות של בתי המשפט קבעו כי בתקופה זו המזונות יכסו את כל הצרכים ההכרחיים של הילד, כולל מזון, דיור, ביגוד וחינוך בסיסי.

עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי בגישה של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר בוחנים את היכולת הכלכלית של שני ההורים גם כאשר מדובר בילדים צעירים. אם האם בעלת הכנסה גבוהה או אם קיימת משמורת משותפת, ייתכן שהאב לא יישא במלוא החיוב, אלא שהמזונות ייקבעו לפי עקרונות צדק ושוויון כלכלי.

הדין הדתי והדין האזרחי

בישראל, חובת תשלום מזונות ילדים נקבעת בהתאם לדין הדתי של ההורה החייב. כאשר מדובר בהורים יהודים, החיוב במזונות נקבע לפי ההלכה היהודית, לפיה האב מחויב לשאת בהוצאות של הילדים, לפחות עד גיל 6. מעבר לכך, המזונות נקבעים על בסיס עקרונות צדק ושוויון כלכלי.

בשנים האחרונות, בתי המשפט האזרחיים פיתחו גישה עדכנית יותר, השואפת לשוויון בין ההורים. בפסקי דין רבים נקבע כי כאשר מדובר במשמורת משותפת, שני ההורים אחראים על מזונות הילדים, כל אחד לפי יכולתו הכלכלית. 

מאחר שיש הבדל בין פסיקת מזונות בבית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה, בעיקר כי הדין הדתי רואה באב כמי שחלה עליו החובה הדתית לזון את ילדיו, נוצר מצב של מירוץ סמכויות בין שתי הערכאות גם לענין המזונות, ואף יצר כאוס בסוגיית המזונות שכן כל אחת מהערכאות מפרשת אותה באופן שונה.

סוגיית המזונות היא מורכבת, וזו לא הפעם הראשונה שיש התגוששות בין הערכאות. בשנת 2021 בית הדין הרבני הגדול קבע שיש לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בתביעת מזונות, וזאת בניגוד לפסיקות בית המשפט העליון.

הגורמים המשפיעים על סכום המזונות

בתי המשפט בוחנים מספר גורמים עיקריים בעת קביעת סכום המזונות:

• הכנסות שני ההורים והיחס בין ההכנסות  –  גובה ההכנסה של כל הורה משפיעה על קביעת חלקו בתשלום הוצאות הילדים.

• גיל הילדים – כשבית המשפט עושה אבחנה בין ילדים עד גיל 6, וילדים מעל גיל 6. ילדים עד גיל 6 חל הדין הדתי ולפיו על האב חלה חובה מזונות אבסולוטית, כאשר מעל גיל 6 חלה הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15.

• זמני השהות – במשמורת משותפת דמי המזונות שיקבל ההורה שהכנסתו נמוכה, בד"כ האישה, יכולים להיות נמוכים יותר מבעבר ומפסיקות בית הדין הרבני. כאשר זמני השהות אינם שווים, והילדים מצויים במשמורת האם, או שזמני השהות אצלה גדולים יותר, אז גובה דמי המזונות יכולים להיות גבוהים יותר מדמי מזונות במשמורת משותפת.  

• צורכי הילדים –  הוצאות הילדים בכלל, לרבות טיפולים רפואיים, חינוך מיוחד והוצאות חריגות נוספות.

השינוי המשפטי המשמעותי: פסיקת בג"ץ 2025

רקע לפסק הדין

בשנים האחרונות עלו מחלוקות רבות לגבי הסמכות של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים. הדין קובע כי ענייני נישואין וגירושין בין יהודים בישראל נמצאים בסמכות בתי הדין הרבניים, אך סוגיית מזונות הילדים נתונה גם לבית המשפט לענייני משפחה.

במהלך השנים, בית הדין הרבני דן במזונות ילדים כחלק מהליך גירושין, גם ללא צורך בהסכמת שני ההורים. מספיק שאחד מהם כרך לתביעת הגירושין את סוגיית דיני המזונות כדי שבית הדין ירכוש סמכות לדון במזונות הקטינים. מצב זה יצר חוסר ודאות משפטית ובעיקר מירוץ סמכויות בין ההורים.

עתירות לבג"ץ בסוגיית סמכות בית הדין לדון במזונות קטינים, הוכרעו לאחרונה בפסק דין תקדימי שקבע כי מזונות ילדים יידונו אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן שני הצדדים מסכימים שסוגיית המזונות תידון בבית הדין הרבני. ענין ההסכמה בהחלט יכול להיות ולייצר מורכבות, שכן יכול להיות שהסכמה של אחד ההורים לא תהיה אמיתית ואולי לא תינתן מתוך רצון.

עיקרי פסק הדין

פסק הדין החדש של בג"ץ קובע כי:

1. מזונות ילדים אינם כרוכים בתביעת גירושין – ולכן אינם יכולים להידון בבית הדין הרבני אלא אם יש הסכמה מפורשת של שני ההורים.

2. שמירה על זכויות הילד – מזונות ילדים אינם נחשבים לסכסוך בין ההורים אלא לזכות עצמאית של הילד.

3. הימנעות מ"מרוץ סמכויות" – פסק הדין מונע מצב שבו הורה אחד מקדים את האחר בפנייה לערכאה מסוימת בניסיון להטות את ההליך לטובתו.

השלכות פסק הדין על ההורים והילדים

המשמעות המעשית של פסק הדין היא שהורה המעוניין לקבוע את מזונות הילדים ייאלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולא יוכל לנסות להכריח את ההורה השני לדון בכך בבית הדין הרבני. שינוי זה מחזק את הוודאות המשפטית בנושא ומונע קבלת החלטות שעלולות להיות מושפעות משיקולים הלכתיים בלבד.

אולם על אף זאת, נראה, כי פסק הדין של בג"ץ הוא לא המילה האחרונה. ביום 9.3.2025 פורסם, כי ועדת השרים אישרה לקדם חוק עוקף בג"צ לענין סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים.

 המלצות להורים העומדים בפני תביעת מזונות:

1. תתייעצו עם עורך דין מומחה – מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבין את האפשרויות המשפטיות העומדות בפניכם. נושא המזונות סבוך ממילא וכדאי להבין היטב את מצבכם המשפטי ולפעול בחוכמה.

2. שמירה על טובת הילד  –  עדיף להתמקד בצרכים של הילדים באמת, ולא במאבקים אישיים שממילא לא מובילים לשום מקום, חוץ מפגיעה (לעתים אנושה) בילדים.

3. פתרונות אלטרנטיביים – ניתן להגיע להסכמות מחוץ לבית המשפט באמצעות משא ומתן, הידברות ואף תהליך גישור. בית המשפט הוא לא הכתובת היחידה.

סיכום

מזונות ילדים הם נושא קריטי עבור הורים המתמודדים עם פרידה או גירושין. פסק הדין החדש של בג"ץ משנה את המצב המשפטי ומבהיר כי רק לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון במזונות ילדים, אלא אם שני ההורים מסכימים אחרת. החלטה זו צפויה להשפיע משמעותית על תהליכי קביעת המזונות ולמנוע מרוץ סמכויות בין הערכאות המשפטיות.

להורים המתמודדים עם סוגיה זו מומלץ להיערך מראש, להבין את זכויותיהם ולפעול לטובת רווחת ילדיהם. שמירה על גישה הוגנת ומאוזנת תסייע להשגת פתרון שייטיב עם ההורים, ובעיקר עם הילדים.

הליך הגירושין טומן בחובו מורכבויות רבות, אך באמצעות ייעוץ משפטי מתאים ותכנון נכון ניתן להימנע מטעויות שיגרמו לכם להפסדים משמעותיים. אם אתם עומדים בפני גירושין, פנו לעורך דין לגירושין מוקדם ככל האפשר כדי להבטיח את עתידכם הכלכלי ולמנוע טעויות שעלולות לעלות לכם ביוקר.

צריכים ייעוץ משפטי בגירושין? פנו אלינו לקבלת ליווי מקצועי ואישי לאורך כל הדרך!