ערערה לבית הדין הרבני הגדול על מזונות ילדים - מה נפסק?

ערעור על פסק דין מזונות הפך לזירה מורכבת של טענות הדדיות, הצהרות סותרות ופסיקה עקרונית. האם הסכמות מוקדמות יכולות להעניק סמכות שיפוט גם כשנטען שאין כזו?ואיך שיקול הדעת של בית הדין משתלב בפסיקת בג"ץ החדשה על כריכת מזונות ילדים?מול שלושה ילדים, טענות להעלמת הכנסות, שכר דירה שונה מהנטען – בית הדין נדרש להכריע.ומה לגבי טענת חוסר סמכות שמועלת רק בסוף ההליך – האם אפשר בכלל לקבל אותה? פסק הדין המלא – כולל סכום המזונות, המדור והקריאה למחוקק – לפניכם.

בפסק דין שפורסם במרץ 2025, בית הדין הרבני הגדול דן בערעור של אם לשלושה ילדים – לאחר שבית הדין האזורי קבע מזונות בסכום חודשי של 800 ש"ח לילד, לצד רכיב מדור וחלוקה של הוצאות חריגות. האם טענה בערעור כי אין לבית הדין סמכות לדון במזונות הילדים, מאחר שלטענתה מדובר בבני זוג שזוהו במוסדות המדינה כידועים בציבור, ולא כבני זוג נשואים כדין.

אלא שבמהלך ההליך בבית הדין האזורי, היא עצמה פירטה את צרכי הילדים, ביקשה לקבוע מזונות, דרשה מדור והשתתפות בעלויות חינוך. האם זו הסכמה מכללא? האם מדובר בהסכמה מפורשת? והאם אפשר לטעון לחוסר סמכות – רק אחרי שפסק הדין לא התקבל לרצון הצד?

ההיסטוריה המשפחתית והמשפטית

הצדדים נישאו כדמו"י בארה"ב והתגרשו בבית הדין הרבני בישראל. לשלושת ילדיהם הסדרי שהות כמעט שוויוניים – מה שמעלה שאלות מהותיות בעניין חישוב מזונות ילדים במשמורת משותפת. האב משתכר כ־23,000 ש"ח נטו בחודש ומתגורר בדירה המשותפת, תוך שהוא משלם לאם דמי שימוש. האם אינה עובדת אך הצהירה כי בכוונתה להתחיל.

בפסק הדין האזורי שניתן ביולי 2024, נקבע כי האב ישלם 800 ש"ח לחודש לכל ילד, 1,500 ש"ח עבור מדור עד למכירת הדירה, ואחר כך 50% מעלות שכר דירה של 4,600 ש"ח. בנוסף – מחצית מהוצאות חינוך ובריאות חריגות. מדובר בפסק דין טיפוסי העוסק בשאלות של גובה מזונות ילדים, השתתפות במדור, וחלוקת אחריות כלכלית לאחר גירושין.

הערעור – והמהפך בטענה

בערעורה לבית הדין הרבני הגדול, האם טענה שבית הדין האזורי כלל לא מוסמך לדון במזונות הילדים, שכן הצדדים נישאו גם בנישואים אזרחיים ונרשמו כידועים בציבור. סוגיית סמכות בית הדין הרבני במזונות ילדים עמדה כאן בלב המחלוקת. לטענתה, אין כריכה תקפה, לא הוגשו כל המסמכים הנדרשים, ולא התקיים בירור מספק של הצרכים וההכנסות.

עוד טענה שהשומה שניתנה למדור התבססה על נתונים שגויים – היא שוכרת דירה ב־6,000 ש"ח, בעוד שבית הדין התבסס על עלות של 4,600 ש"ח בלבד.

עמדת האב – הסכמה ברורה ומוצהרת

האב השיב כי האם עצמה ביקשה בכתב ההגנה לפסוק מזונות, תוך פירוט הוצאות הילדים, הצגת נתוני הכנסות, ודרישה למדור. לשיטתו, מדובר במקרה מובהק שבו קיימת הסכמה שיפוטית – אחד מהיסודות שמקנים לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות ילדים גם כאשר קיימת טענה ל"ידועים בציבור".

הוא הוסיף כי העלאת טענת חוסר סמכות בשלב מאוחר היא ניסיון בדיעבד להתנער מהליך שיפוטי מלא. עוד טען כי האם קיבלה סכום של כ־1.8 מיליון ש"ח מחלוקת רכוש בגירושין – וטענתה לחוסר אמצעים אינה תואמת את המציאות.

הכרעת בית הדין הגדול – הסכמה כבסיס לסמכות שיפוטית

בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור. בפסק הדין נקבע באופן חד וברור כי כאשר צד מעלה תביעת מזונות ילדים לבית הדין, מפרט צרכים ומבקש פסיקה, מתקיימת הסכמה למתן סמכות – על פי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין).

הדיינים הדגישו: טענת חוסר סמכות שמועלית רק לאחר שהתקבלה פסיקה שאינה לרוח הצד – מהווה חוסר תום לב. מדובר בקביעה שמשלבת בין עקרונות דיוניים לבין התפתחות הפסיקה האחרונה בדיני משפחה.

הערעור נדחה, אך בהסכמת האב עודכן סכום המזונות החודשי ל־1,000 ש"ח לילד.

בג"ץ 5988/21 – כריכה מול הסכמה

האם הפנתה לפסק הדין העדכני בבג"ץ 5988/21 פלוני נ' פלונית, בו נקבע כי אין עוד אפשרות לכרוך את סוגיית מזונות הילדים לתביעת גירושין. אלא שבית הדין הדגיש: במקרה זה הסמכות לא נובעת מכריכה – אלא מהסכמה מפורשת, מה שמכונה "שיפוט על פי הסכמה".

לצד זאת, הדיינים התייחסו לעובדה שהוגשה עתירה לדיון נוסף בפסק הדין בבג"ץ, וציינו כי בכנסת מקודמת הצעת חוק חדשה שמבקשת להשיב לבתי הדין את הסמכות לדון במזונות ילדים בכריכה לתביעת גירושין.

לסיכום

פסק הדין הזה מדגים היטב את המתח שבין סמכות שיפוטית לבין התנהלות בפועל של הצדדים. השאלה אם בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים אינה שאלה תיאורטית בלבד – אלא נוגעת באופק המיידי של משפחות רבות, במיוחד כאשר יש משמורת משותפת, הסדרי שהות, וטענות כלכליות הדדיות.

מי שפונה להליך – מצהיר בכך שהוא מקבל את סמכותו. פסק הדין מחזק את עקרון תום הלב ומחדד את המסר: אי אפשר להפעיל סמכות שיפוטית – ואז לנסות לבטל אותה כשלא מקבלים את התוצאה.

מזונות ילדים

#מזונותילדים #ערעורמזונותילדים #פסקדיןמשפחה2025 #ביתהדיןהרבני #חוסרסמכותבדיעבד #סמכותשיפוטבהסכמה #בגץ5988_21 #הסכמהשיפוטית #כריכהבדינימשפחה