הסכם חיים משותפים הוא הסכם המיועד לזוגות ידועים בציבור, גבר ואישה וגם לזוגות חד מיניים. בהסכם חיים משותפים הצדדים מסדירים את הסוגיות העולות מהחיים המשותפים לרבות את סוגיית הרכוש. הסכם חיים משותפים למעשה מייצר הכרה בזוגיות של הצדדים, דבר שחוסך את הצורך להוכיח את היותם בני זוג, בעיקר לרשויות.

​

הסכם חיים משותפים, בניגוד להסכם ממון, לא מחייב את אישורו של בית המשפט. משכך מעת החתימה על הסכם חיים משותפים - הוא מקבל תוקף משפטי.

​

להסכם חיים משותפים יתרונות רבים, כפי שצוין לעיל, חוסך את הצורך בהוכחת הזוגיות של הצדדים, היותם ידועים בציבור וכו'. חוסך את הצורך להוכיח את המועד בו הצדדים החלו את זוגיותם, הסכם זה שלמעשה קובע את המשטר הרכושי בין הצדדים יחסוך להם בעתיד את המחלוקת בדבר אופן חלוקת הרכוש, ההסכם מייצר הוראות עתידיות בנוגע לפרידה ככל שחלילה תתרחש, וכיוצ"ב.

​

הסכם חיים משותפים נעשה בדרך כלל בין בני זוג מאותו המין, בני זוג שלא נישאו, בני הזוג המצויים בזוגיות שניה (פרק ב') – כאשר הצדדים צברו נכסים במהלך החיים והזוגיות הקודמת שלהם, ומגיעים לזוגיות השניה שלהם עם נכסים עליהם הם רוצים להגן.